גז"ד לשני נאשמים שהורשעו בגין התפרעות עקב הפסד קבוצתם- בית"ר ,בקריית שמונה , חסמו נתיב אוטובוס וזרקו עליו אבנים

ביחס לנאשמים 1 ו- 3

ליאור פטורי יליד 1985 (להלן: " ליאור - נאשם 1 "בהתאמה"), ותום דדוש יליד - 1990 (להלן: " תום - נאשם 3 "בהתאמה"), הובאו לדין בגין אירוע מיום 4/10/08. במהלך אותו יום התקיים משחק כדורגל בין בית"ר ירושלים לקבוצת עירוני קריית שמונה, בקריית שמונה, באותו משחק הפסידה בית"ר. הנאשמים הינם אוהדי קבוצת בית"ר ירושלים (להלן: " בית"ר"). עם סיום המשחק עזבו חלק משחקני בית"ר וסגל הקבוצה את המקום באוטובוס אשר הסיע את הקבוצה, בדרכם לירושלים. האוטובוס צבוע בצהוב שהינו הסמל של בית"ר כשבצידו כיתוב השם בית"ר (להלן: " האוטובוס"). באותה שעה עשו הנאשמים את דרכם מקריית שמונה לביתם. נאשם 1, נהג ברכב מסוג פולקסווגן גולף (להלן: " הרכב"), ולידו ישם יצחק בן לולו (להלן: " בן לולו") ואיתם שניים נוספים. הנאשמים 2 ו- 3, נסעו ברכב מסוג יונדאי גטס שהיה נהוג בידי אחר (להלן: " היונדאי").

כשהגיעו סמוך לעפולה החלו מספר כלי רכב ובהם אוהדי בית"ר לנסוע בסמוך לאוטובוס, תוך שהם צועקים מתוך כלי הרכב לעבר האוטובוס אמירות בגנות ההפסד במשחק. לקראת הגעת האוטובוס לרמזור הסיטו הנאשם מס' 1 ובן לולו את הרכב בפתאומיות מהנתיב השמאלי בו נסעו לנתיב הימני בו נסע האוטובוס, ובלמו בפתאומיות, לכן נאלץ גם נהג האוטובוס לבלום אף הוא בפתאומיות. על מנת להמשיך ולהתקדם בנסיעתו נאלץ נהג האוטובוס להסיט את האוטובוס לנתיב שממנו ניתן לפנות שמאלה וכך חזר לנתיב.

בכביש המכונה עוקף עפולה, המשיכו הנאשם 1 ובן לולו בנסיעתם, עקפו את האוטובוס ונסעו לפניו כשהם מאטים את מהירות נסיעתם ולא איפשרו לאוטובוס להמשיך בנסיעה רגילה. בשלב מסויים הצטרפו אל הנאשם ובן לולו עוד שלושה כלי רכב בהם נסעו אוהדי בית"ר וגם הם המשיכו להפריע לאוטובוס בנסיעתו הרגילה, בכך שנסעו לצידו השמאלי וסיכנו את היושבים באוטובוס ואת הנוסעים האחרים בנתיב התחבורה.

כאשר הגיעו כולם אל הצומת המרומזר הבא (צומת המחבר את כביש היציאה מעפולה עם כביש עוקף עפולה), היה ברמזור אור אדום. כל כלי הרכב נעצרו ברמזור, האוטובוס עמד בנתיב הימני ומאחוריו רכבו של נאשם 1, ובנתיב השמאלי שני כלי רכב של אוהדי בית"ר. חלק מהאוהדים אחזו במקלות של דגלים. בשלב זה ירדו נאשם 1 ובן לולו מהרכב כמו שעשו גם אוהדים שהיו בכלי הרכב הנוספים, קיללו את השחקנים וצעקו עליהם "בני זונות", "תתבישו לכם", "הרסתם אותנו" וכיוב'. האוהדים דפקו על צידי האוטובוס ודרשו מנהג האוטובוס לפתוח את הדלתות. נאשם 1 ובן לולו ויתר האוהדים המשיכו במעשיהם גם לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק ובכך חסמו את נתיב התחבורה ולא איפשרו לאוטובוס ולכלי רכב נוספים להמשיך בנסיעה.

באותה העת התמקם רכב היונדאי בו נסעו הנאשמים 2 ו- 3, במפרץ המיועד לעצירת אוטובוס במקום סמוך לאחר הרמזור בו נחסם האוטובוס. הנאשמים 2 ו- 3, יצאו מרכב היונדאי והצטרפו אף הם לקריאות כנגד שחקני בית"ר.

בשלב מסויים הצליח נהג האוטובוס לתמרן בין כלי הרכב שחסמו את נתיב נסיעתו והחל בנסיעה. כשחלף על פני הנאשמים 2 ו- 3, יידה כל אחד מהם אבן על האוטובוס. האבנים פגעו בחלק האחורי של האוטובוס וגרמו לסדקים בשמשה האחורית ולנזק מזערי לפח.

מהכניסה לכביש ליוו את האוטובוס ניידות משטרה, על מנת למנוע המשך הפגיעה באוטובוס וביושביו.

במעשים אלה נהג הנאשם 1 ברכב בדרך ציבורית בצורה נמהרת, או רשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום חבלה, סטה מנתיב נסיעה תוך כדי כך שעלול היה לגרום הפרעה או סיכון בנהיגתו, הפרעה במקום ציבורי. הנאשמים 2 ו- 3, זרקו אבנים על האוטובוס בכוונה לפגוע בכלי תחבורה ובנוסעים שבו, תוך סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

לפיכך יחסה המאשימה לנאשמים את העבירות הבאות:

לנאשם 1:

[1]        עבירה של מעשי פזיזות ורשלנות, - עבירה על פי סעיף 338 (1) יחד עם סעיף 29, לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק").

[2]        התנהגות פסולה במקום ציבורי, - עבירה לפי סעיף 216 (א) (1) + (4), יחד עם סעיף 29 לחוק.

[3]        סטיה מנתיב נסיעה, - עבירה לפי סעיף 40 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

באשר לנאשם 3:

סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, - עבירה לפי סעיף 332 (3) לחוק.

הצדדים הופיעו בפני במהלך הליך גישור ביניהם, ובישיבת יום 8/1/09, צלח הליך הגישור והצדדים הגיעו לידי הסדר שבמהלכו תוקן כתב האישום, לאחר שהנאשמים חזרו בהם מהכפירה. בכתב אישום זה שבפני הודו הנאשמים, הוסכם כי ישלחו לתסקיר. הנאשמים הודו והורשעו באותה ישיבה.

עוד הסכימו הצדדים, כי ביחס לנאשם 1, תעתור התביעה לעונש ראוי בן 18 חודשי מאסר, יתבקש צו הרחקה של הנאשם ממשחקי הכדורגל, ופסילת רישיון וכן מאסר על תנאי.

בנאשם לנאשם 3, ביקשה התביעה לטעון לעונש בלא הסכמה על מידת העונש, לאחר קבלת תסקיר. הוסכם עוד כי הנאשם יוכל לטעון לעצם ההרשעה.

תסקירי קצין מבחן: